התגלה לראשונה באוסטרליה בשנות ה80 של המאה ה20 על ידי צמד רופאים בשם רובין וורן וברי מרשל, השם הראשוני של החיידק היה קמפילובקטר פילורי.
הליקובקטר פילורי הוא המזהם החיידקי הנפוץ ביותר הקיים היום ונמצא אצל יותר מתשעים אחוזים מאוכלוסיית העולם המערבי המבוגר (מעל גיל 65).
בספרות נראה השערות לכך שמקורות מים, חתולי בית וחרקים יכולים להיות מקור להדבקה אבל עד היום נשארו כתאוריה בלבד.
סיבה מוכחת ואמיתית היא בעיקר צפיפות אוכלוסין, מגורים עם אדם הנושא את החיידק ותנאי מחיה ירודים בעיקר במדינות מתפתחות (עולם 3).
עדיין לא מצאו את הסיבה המדויקת להמצאות החיידק, הסברה היא שנדבקים דרך מגע ברוק או צואה בדר”כ מגורים עם אדם הנושא את החיידק מגדילה את הסיכוי להדבקות.
כאשר אנחנו גרים עם אדם הנושא את החיידק ייתכן ונדביק את שאר יושבי המשפחה על ידי מגע בהפרשות צואתיות או רוק.
זה קורה בעיקר אם ישנה התפתחות כיבים בשאר בני המשפחה (זאת אומרת לא סתם החיידק נמצא אלא ממש התפתחות למחלה כיבית)
עדיין לא מצאו את הסיבה מדוע רק אצל חלק מהאנשים הוא גורם לתסמינים מה שברור בוודאות הוא שצריך לטפל בכל מי שהתגלה אצלו הליקובטר פילורי .
רופאים רבים טוענים שהוא הגורם לאולקוס אך רוב האנשים אינם מפתחים את המחלה.
ההליקובקטר הוא חיידק היחידי אשר מצליח לחדור את רירית הקיבה (שאר החיידקים לא שורדים את חומצת הקיבה הגבוהה) והוא נמצא אך ורק שם, כיוון שיש לו תנאים מתאימים להישרדות .
הוא מצליח לעשות זאת על ידי פירוק שכבת המגן (הרירית ) בעזרת שתנן (Urea) והצמדות לתאי אפיתל בתאי דופן הקיבה פנימה. בזמן ההצמדות הוא יוצר תגובה דלקתית וגורם לפגיעה בתאים ואז משתחררים חומרים בשם אמוניה ובי- קרבונט שהם חומרים בסיסיים הסותרים את חומצת הקיבה וכך הוא מגן על עצמו.
התגובה הדלקתית גורמת לפצע בקיבה שהולך וגדל ונקרא אולקוס. ובעברית – כיב.
כמו כל מקום בגוף ברגע שנוצר פצע ודלקת נוצרת הצטלקות מקומית הגורמת לנזק במבנה מערכת העיכול ובמיוחד בתריסריון.
שינוי צורה בתריסריון גורמים לתופעות קשות שאותן אנחנו מרגישים כצרבת קשה.
כשהכיב קיים חומצת הקיבה מחמירה ומעמיקה את הבעיה וגורמת לעליה של חומצה כלפי מעלה – וזו הסיבה לצרבת, לכאבים ולכיבים.
במקרים חמורים נוכחות החיידק יחד עם דלקת כרונית של הקיבה מייצרת מצב שעלול לגרום לסרטן קיבה ולכיבים עיכוליים .
ידועים מספר זנים להליקובקטר, חלקם אלימים מאד ומגדילים את הסיכוי והסיכון לסרטן קיבה.
ארגון הבריאות העולמי הכריז בשנת 1994 שהחיידק הליקובקטר פילורי הוא קרצינוגן, הכוונה היא שהוא עלול לגרום להופעה של סרטן .
. הזנים הידועים בכך הם גנים בשם CagA.
תסמינים להופעת החיידק :
צרבות : עליה של חומצה כלפי מעלה.
קשיי עיכול : גזים, אי נוחות, נפיחות, כאבים ברום הבטן
כיב פפטי
גסטריטיס
אנמיה : חסר B12, אבץ וברזל
קושי באכילה בגלל כאבים בחלק העליון של הקיבה
למה ההליקובקטר פילורי מצליח לשגשג ?
הדבקה מאדם אחר – מפורט בתחילת המאמר בהרחבה.
תזונה לקויה : התזונה המערבית מתבססת ברובה על מזונות מעובדים המגיעים מהתעשייה והם מכילים בתוכם חומרי שימור, חומרי צבע, חומרי טעם ועוד ..
כל אלו עוזרים להחליש את המערכת החיסונית ומאפשרת כניסת מזהמים בקלות.
תזונה זו מעודדת שגשוג של חיידקים פתוגניים במערכת העיכול בין השאר גם בגלל שאנחנו לא אוכלים מספיק פרוביוטיקה וזונחים מסורות עתיקות וחשובות של התססה ושימור המעודדים פלורה תקינה ובריאה על חשבון מהירות וזמינות מוצרים .
חוסר איזון בפלורת המעי ומערכת עיכול חלשה : נטילת אנטיביוטיקה באופן תכוף יוצרת חוסר איזון בפלורת המעי וקושי בשיקום הפלורה כשהתזונה אינה מעודדת הכנסה מחודשת של פרוביוטיקה וחיידקים טובים למערכת.
החיידקים הטובים ביניהם לקטוס בצילוס, אצידופילוס ועוד. בעלי חשיבות עצומה לפלורת המעי שלנו והם אלו שנאבקים על המקום מול הפתוגנים . כאשר יש מעט מידי מהם , מתחילות בעיות בריאותיות הקשורות למערכת העיכול .
חלק מהתסמינים יכולים להתבטא בגזים, עייפות, חוסר ויטאליות , אי ספיגה של מינרלים ועוד.
סטרס ועצבנות: כשהסטרס האקוטי ( תגובת FFF) הופכת לכרונית היא הופכת למצב הסתגלותי.
מצב זה מקבע מנגנונים שנמצאים על מנגנון יתר כאילו היו מנגנון תקין וזה יוצר מצב של שחיקה באופן יומיומי ותגובה האזעקה מתרחשת גם ללא סיבה במצבים “פשוטים” יחסית .
אם נקשר את זה למערכת העיכול חשוב להבין כי עצבנות גורמת לפעילות עודפת של עצב הואגוס, כשהוא בעודף פעילות העצב מפריש יותר חומצת קיבה, מערכת העיכול עובדת לאט בגלל זרימת דם איטית אליה ואז אין הזנה של המערכת והרירית לא מקבלת חומרי גלם וכך נוצרת מצוקה חוזרת ונשנית באזור והחיידקים משגשגים .
תשישות: החיים מזמנים לנו אתגרים ובתוך האתגרים מערכות הגוף שלנו מקבלות איתותים רבים לסטרס גבוה כרוני דבר היוצר תשישות ועייפות של בלוטת האדרנל ויתרת הכליה בטווח הארוך .
כחלק מתגובת FFF רוב היום אנחנו נמצאים בתגובת התנגדות/הסתגלות וכשמערכת זו נשחקת יתרת הכליה במצב ירוד ואז רמות הקורטיזול יהיו נמוכות בדם .
קורטיזול הוא הורמון קטבולי שמטרתו לפרק את מה שיש כדי שיהיה סוכר זמין בדם (אם אין סוכר אין אנרגיה לעשות שום דבר) וכשרמות הקורטיזול שלנו נמוכות יהיו התפרצויות של אסטמה, קוצר נשימה, דלקות, כיבים במערכת העיכול, רגישות למזהמים כמו הליקובקטר פילורי ולפטריות ומערכת חיסון לא מתפקדת .
זוהי שחיקה הגורמת לתשישות ולבעיות במערכת העיכול .
בדיקות רפואיות להליקובקטר פילורי :
תבחין נשיפה : בדיקה המודדת את כמות דו תחמוצת הפחמן המיוצרת על ידי החיידק ונעשית על ידי שתית נוזל אוראה (בדרכ חמוץ ) אחרי 20 דקות נושפים לתוך כלי מיוחד הבודק את כמות האוראז הננשף.
בדיקות דם : בדיקת נוגדנים להליקובקטר – בדיקה הנחשבת לפחות אמינה כי הנוגדנים נשארים בדם גם לאחר הכחדתו .
בדיקת צואה: המצאות אנטיגן החיידק
גסטרוסקופיה : בדיקה פולשנית המאפשרת הסתכלות פנימה ומאפשרת לקחת דגימה מהרקמה הרירית ולבדוק אותה תחת מיקרוסקופ או בתרבית (המכילה אוראה) לזיהוי החיידק.
מה הרפואה הקונבנציונאלית מציעה?
אנטיביוטיקה וסותרי חומצה מסוג PPI – מעכבי משאבות פרוטונים .
טיפול אנטיביוטי משולש הכולל סותרי חומצה ממשפחת הPPI
כגון : אמוציקלין, קלארטירומיצין, או מטרונידזול למשך 10-14 יום .
במידה והטיפול המשולש לא צלח עוברים לטיפול מרובע הכולל בתוכו :
טרטרציקלין, מטרונידזול, ביסמוט וסותרי חומצה מסוג PPI. למשך 10-14 יום.
היום כבר יודעים שהחיידק פיתח עמידות לאנטיביוטיקה ולכן קשה מאד להפטר ממנו רק עם אנטיביוטיקה.
לצמחי מרפא לעומת זאת, לא מפתחים עמידות וזה היתרון הגדול של הטיפול הצמחי בחיידק זה.
מה אני מציעה ?
טיפול מותאם אישית המכיל בתוכו : שילוב של צמחי מרפא קוטלי הליקובקטר, משקמי מערכת העיכול, פרוביוטיקה (בתוסף ובאוכל) ולימוד הרגלי חיים מותאמים אישית .
אני מציעה טיפול מותאם אישית לאדם לפי אוסף הסימפטומים ולא לפי המחלה.
אין זה אומר שלא נטפל במחלה עצמה (במקרה הזה ההליקובקטר) אך חשוב להבין שישנן רמות שונות של כאב ושל התקדמות המחלה.
יש מי שיגיע עם הליקובקטר ללא תסמינים ויש מי שיגיע עם הליקובקטר, צרבות, כאבים ומצבים פתולוגיים של כיבים .
ולכן דרך הטיפול תהיה שונה ומגוונת בהתאם למצב בו האדם נמצא ולתסמיניו .
הטיפול נעשה על ידי הערכת המצב הבריאותי , פענוח בדיקות דם ובדיקות צואה (מומלץ לעשות את הבדיקות לפני שמגיעים אלי )
לאחר מכן אני מאבחנת לפי קשתית העין את המצב הבריאותי שנותן עומק ורובד נוסף ומדייק את הדברים .
ואז בונה תפריט מותאם אישית, מתאימה צמחי מרפא ואם יש צורך גם תוספי תזונה ויוצאים לדרך .
הטיפול בהליקובקטר יכול להיות ארוך טווח כיוון שהוא חיידק עקשן ויתכנו מספר סבבי טיפולים עד למיגורו.
האם ניתן לשלב בין הרפואה הקונבציונאלית ולרפואה הטבעית?
התשובה היא כן .
בוחרים את דרך הטיפול – ולפיה מתכווננים .
אם בחרת לקחת אנטיביוטיקה וסותרי חומצה – נדרש שינוי תזונתי ותוספים מותאמים כדי לעזור למעי להשתקם . ניתן לשלב בסבבים שאחרי גם צמחי מרפא ולהמשיך איתם .
למשל : הוכח מחקרית כי הטיפול באנטיביוטיקה ספציפית להליקובקטר ושימוש נכון ומותאם בפרוביוטיקה מעלה את הסיכוי להפטר מהחיידק פי 2! יחד עם שילוב של צמחי מרפא מותאמים, ושינוי הרגלים תזונתיים ומחשבתיים הכוללת בתוכה הורדת מתחים בשיטות שונות מאפשרות מיגור החיידק וחזרה לשגרת חיים נורמלית.
אני מאמינה שיש דרכים מגוונות לטיפול ולא דרך אחת מוחלטת – אפשר לשלב בין שני העולמות ולתת טיפול משלים כדי לעזור לגוף להתגבר על המכשולים הבריאותיים .
אני מזמינה אותך לדבר איתי וללמוד כיצד אפשר לטפל בהליקובקטר בדרך טבעית או משולבת .
לקוחות ממליצים